Lagavulin

לגבולין הוא אחד המזקקות "החיוניות" והחשובות ביותר בסקוטלנד, ומקום עלייה לרגל למעריצים של הסינגל מאלט המופלא העוצמתי והמיוחד הזה.
כאן על החוף של Kildalton, הקצה הדרום-מזרחי של איילה, המזקקה עובדת הקסם שלה באתר צפוף, בפראות רומנטי על חוף הים, ומתפרסת על פני מפרץ הדוק קטן לחורבות טירת Dunyvaig הוקמה במאה ה -13 על ידי הלורדים של האיים.
הסטוריה
ההיסטוריון דוד קולדוול כותב בעבודות המחקר שלו על האי איילה: "אולי רמז לזיקוק בשלב המוקדם של איילה, ככל הנראה על ידי הלורדים נרשם לראשונה בשנת 1631. בשנת 1686 הוזכר השם Brewseat - מונח ישן בסקוטית לפיסת אדמה שתמכה בפעילות בישול. והשם- Lagmullin צורה מוקדמת של השם לגבולין, מופיעה בין הטחנה וכבשן המאלט של טירת Dunyvaig, מאז הוא צמוד לטירת Dunyvaig. מסמכים מוקדמים אינם מבחינים בין בישול בירה ו'בישול ' ויסקי, ומפתה לחשוב שלגבולין כבר אז היה מרכז של ייצור ויסקי בתחילת המאה ה -17".
בשנת 1816 ג'ון ג'ונסטון יסד את המזקקה החוקית הראשונה במפרץ לגבולין: היו הרבה דודי זיקוק בלתי חוקים אחרים באותה תקופה. כמו בכל המזקקות סקוטיות, הבעלות עברה בידיהם של בעלים שונים, לרבות סר פיטר מקי המהולל שהחברה שלו נקראה white horse שלנצח תיקשר עם לגבולין. White horse בע"מ הצטרפה ל Distillers Company Ltd (סופו של דבר Diageo) בשנת 1927. בשנת 1989, לגבולין שעכשיו בדרך כלל בבקבוקים ב 16 שנים ולא 12 שנים כפי שהיה במקור, הפך לאחד משש המזקקות הקלאסיות של סקוטלנד.
באיים אלה, הים, אם כי לפעמים הוא פרוע, הוא כביש, לא מכשול, בדיוק כפי שהיה לפני מאות שנים. עד 1950, הרבה של אספקת שעורה, דלק וחביות עץ אלון ריקות הגיעו לכאן בדרך ים, וחביות מלאות של ויסקי באותו מסלול חזרה ליבשת.